ביקרו בדף: 398
ככל הנראה נכון לרגעים אלה 230 חטופים בעוטף עזה, או 230 החטופים שוהים במחשכי מנהרות החמאס. לא שבויים. חטופים. שבויים נכפפים לאמנה, לתנאים, ליחס, ובסופו של יום, רצוי מוקדם – אמורים לשוב לביתם, בעסקה כזו או עסקה אחרת, כשהם מתוחזקים היטב, זוכים לתזונה נאותה, טיפול רפואי ותנאי שבי סבירים. החטופים היהודים הישראלים והלא יהודים אינם זוכים לאף אחד מתנאים אלה. בין הפעוטות, ילדים, נוער, נשים, קשישים, נשים או גברים, אולי וישנם כאלה שזוכים לתנאים קשים ואינם מכילים אף אחת מזכויות ותנאי השבי הבסיסיים, ואולי אף זוכים ליחס מתעמר, השפלה או חלילה עינוי.
החטופים חסרי הישע ומשפחותיהם ההרוסות מרימים את השיח הישראלי בשעות אלה למחוזות לא הגיוניים ואכזריים מנשוא.
אין ויכוח כי בשעה זו ניצב עם ישראל בפני דילמה והתמודדות קיומית מול אויבים וצוררים עזים ומרי נפש.
זוהי שעה בה אנו נאלצים לצאת מתחום גדרותינו למלחמה נגד אויב שהכריז על כוונתו המוחלטת להשמיד את עמנו.
בעת הזו בה רועמים התותחים ומרכבות הברזל גורסות את הריסות עזה לרסיסי חצץ ואבק, מתנהל מסע לחצים כבד על מובילי התמרון הצבאי ברצועת עזה.
בלתי אפשרי לשפוט הורים מרוסקים ובוודאי שלא לבקר אותם בשעות אלה, אך בשולי הסוגייה שחרור החטופים הופך להיות ויכוח פוליטי לא מקצועי בין קבוצה קטנה של פירורי שמאל קיצוני בישראל.
כזה שממנף כל הזדמנות וכל סיבה חדשה לנגח את בנימין נתניהו ראש הממשלה. ג'ינסים ממותגים וסניקרס אופנתיים, עם פנים שנעות בין הבעות של התקפי זעם, ולפרקים פנים מחויכות עד משועשעות, כמי שמופיע בהצגה הטובה בעיר, מונצחים בתצלומי סלפי באירועי קיסריה, קפלן או הכנסת. מניפי שלטים "נתניהו רוצח" ו"שחררו החטופים עכשיו ומיד".
לעומתם ראש מועצת קריית ארבע אליהו ליבמן שבנו אליקים נעדר, צביקה מור מקריית ארבע שבנו איתן נחטף, והורים נוספים סוג א', רובם תושבים מיהודה ושומרון שמאמינים שיש להבטיח את עתיד המדינה ועם הנצח, וכי בטחון המדינה והמולדת הוא ערך קודם לחיים עצמם, לחיי יקיריהם. בלתי נתפס, מצמרר ומעורר השראה לחומר ממנו קורץ העם היהודי, עם ישראל. גם איריס חיים מעוטף עזה, אמא אמיצה שבנה יותם נחטף מסרבת להירתם לקולות נתניהו רוצח, תתפטר, ושחררו החטופים עכשיו בכל מחיר.
איריס מאמינה במדינה ובאנשים האמונים על המלאכה לעשות את הטוב ביותר למען בנה ושחרור החטופים בכלל…
רב הנסתר על הגלוי, רוב העם בישראל אינו יודע היכן נמצאים החטופים. ברור כי העם אינו מודע למידע שיש בידי ההנהגה, הקבינט המצומצם בשעות אלה.
מדוע אינם משתפים או מקיימים משא ומתן אודות יקיריהם. רוב העם אינו יודע בין כמה פלגים עזתיים או אזרחים נמצאים החטופים, מה מצבם, האם בכלל ניתן לשחרר את כולם ללא יוצא מן הכלל, והאם החמאס והעזתים לא יחליטו להשאיר בידם "תעודות ביטוח" בדמות גרעין חטופים כלשהו. אין ספק כי זהו מצב בלתי אפשרי, אכזרי מאין כמותו, מהתל ומטלטל נפשות של הורים וכל נפש יהודי בישראל. החמאס מדווח על מספר לא מבוטל של חטופים הרוגים כתוצאה מהפגזות חיל האוויר או צה"ל.
זוהי זווית בעייתי של ניתן לנתח אותה בוודאות, האם באמת יש הרוגים חטופים? כמה? מי? ואולי זהו בכלל תרגיל על מנת להשאיר בכל מקרה קלפי מיקוח חטופים גם לאחר עסקת החלפת שבויים? המשוואה מורכבת והאפשרויות רבות ומגוונות.
בעת הזו, בה נדרשים עצבי ברזל, התנהלות מבוקרת ובוגרת, עדיין ניכרים ההבדלים בין התפיסות השונות כמו גם רוח ההתלהמות והצגת הבקיעים בחברה הישראלית גם בזמן שהטנקים שועטים קדימה.
ניכר כי רוב העם מעוניין – כמו בוודאי תושבי עוטף עזה – בלא פחות מהכרעה מוחלטת.
